חי וצומח בראש הנקרה

עד שנות ה-50 של המאה ה-20 נצפה בנקרות כלב ים נזירי שהפך נדיר למדי בחופי הים התיכון. בתקרת הנקרות שוכנים עטלפי פירות ובנקיקים שבמצוק מקננים יוני סלעים וסיסים ובאתר כולו מסתובבים באופן חופשי שפני הסלע.
סמוך לפני המים ניתן לצפות בשחפיות כשהן מלקטות מזון המצוי בשפע על סלעי החוף. המים בנקרות מאפשרים תנאי חיים אידאליים למגוון עצום של חי ימי. בלילות ירח מלא בודדים בשנה ניתן לצפות במחזה מרהיב של מאות צבים זעירים שבקעו מביציהם ועתה נוהרים אל הים. אלה הם צאצאיו של צב ים חום, אשר חוף ראש הנקרה המפורץ הוא אתר ההזדווגות המימי שלו ואת הביצים תטיל הנקבה במפרצונים החוליים שבין סלעי החוף.

החי בראש הנקרה

שפן הסלע

שפן הסלע המצוי חי באזורים סלעיים. השפן הוא יצור חברותי החי בקבוצה שבה זכר שליט, מספר זכרים נוספים ומספר רב של נקבות. השפן קרוב זואולוגי של ה…פיל! השפן ניזון מצמחים וחי ומתרבה בנקרות הסלע של ראש הנקרה. בשעות הקרירות של היום ניתן לראות את שפני הסלע מתחממים על גבי הסלעים, כאשר הזכר השליט הממוקם בנקודה אסטרטגית, משגיח על כל חברי הקבוצה.
חפשו את השפן על גבי הסלעים באתר , במגרש החנייה ובמהלך הרכיבה על אופניים/רכב חשמלי.

עטלף הפירות

העטלפים חיים בלהקות, תוחלת חייהם כ- 20 שנה, לעטלף הפירות חוש ראייה תקין והוא ואינו מסתבך בשערותיהם של בני אדם!
בעת ביקור בנקרה הגדולה, ביום שליו ושקט נקשיב לציוצי העטלפים הניזונים מפירות ריחניים ובשלים הנמצאים באזור.

כלב הים הנזירי

עד שנות החמישים, חי לו  כלב- הים הנזירי באזור ראש הנקרה, אך לצערנו דורות אלו לא העמידו צאצאים. בשנת 2011 נצפה ביום סערה קשה במיוחד כלב ים  באתר הנקרות, הוא שחה באיזור ונצפה עוד מספר פעמים במהלך ינואר 2012. כלב-הים הנזירי הוא יונק המשתייך למשפחה של טורפים ימיים המותאמים לחיים בים. הוא התפתח מטורף יבשתי, שהסתגל למים. אין קשר בין  "כלב-ים". ו כלבי היבשה. המקור לשם היא הכיפה הכהה על ראשו, שמזכירה גלימה של נזיר. אורך גופו הוא כ- 2.5 מטר וזכרים יכולים להגיע עד למשקל 400 ק"ג  (הנקבות קטנות יותר). יש לו ראש קטן, עיניים גדולות ואוזניים קטנטנות חסרות אפרכסות. צבע עורו שחור או חום בגב ואפרפר בבטן. כתם לבן על הבטן הוא סימן ההיכר של המין. כלבי-ים נזירים הם יצורים חברותיים שחיים בלהקות קטנות ופעילים גם ביום וגם בלילה. הם ניזונים מדגים ותמנונים. כדי לאסוף מזון הם צוללים עד לעומק 30 מטר. הם חיים בד"כ ליד חופיים סלעיים או ליד מצוקים. מערות חשוכות חביבות עליהם במיוחד, בעיקר כאלו שכדי להיכנס אליהן צריך לצלול. הם לא חיים במעמקים ומסוגלים לצלול ולשהות מתחת למים לא יותר מ- 15 דקות. אנו מקווים שביום מן הימים נצליח להשיב זן זה אל הנקרות.

צבי הים הענקיים

עונת הרבייה מתחילה בתחילת הקיץ כשהזכרים והנקבות פוגשים זה את זה באזור ראש הנקרה, במרחק של כ- 1.5 ק"מ מהחוף לשם הזדווגות. כעבור תקופה, מגיעות הנקבות אל החוף החולי  שבחוף הסמוך, להטיל את ביציהם. הצבה חופרת שוחה בחול בעומק של עד חצי מטר , מטילה בין 40-150 ביצים  לתוכה ומכסה היטב,  במהלך הימים הראשונים של ההדגרה הביצים הופכות ללבנות ואטומות, לאחר ההטלה הנקבה מכסה את הקן בחול ומטשטשת את מקומו תוך סיבובים עם גופה הכבד וערבוב החול תחתיו. דבר זה הכרחי להגנה מפני טורפים היות ובמיקום ההטלה יש ריח חזק. נקבה שעלתה להטיל עשויה להטיל פעמים נוספות בשבועות לאחר מכן באותו חוף. ההפרש בין עלייה אחת לשנייה הוא 12-14 ימים ובדר"כ יש 2-3 הטלות. בין 59 ל- 62 יום לאחר ההטלה בוקעים הצבונים הקטנים מהביצים ותוך שניות הם מוצאים את דרכם אל הים. החוקרים חושבים שהצבונים מכוונים את עצמם אל הים לפי נצנוץ המים, לכן אסור להציב יותר מידי פנסים על החוף כדי שלא לבלבל את הצבונים. הנקבות שבניהם- אלו שישרדו ויתבגרו, תשובנה תמיד לכאן בעת בגרותן המינית (גיל 13-30 שנים) להטיל את ביציהן באותו חוף בו הן בקעו או לקרבתו- מנגנון תהליך זה אינו ברור דיו. בחוף בצת הסמוך ניתן לראות מתחם סגור בו שומרת רשות הטבע והגנים את הביצים שהטילו צבות הים שלא יהרסו ע"י האדם. ככל הצבים, גם צבי הים הם זוחלים. מחלקת הזוחלים קיימת כבר 180 מיליון שנים, עוד מהתקופה שהדינוזאורים התהלכו על פני העולם, וצבי הים עברו התאמות לחיים בים במשך שנות אבולוציה ארוכות. הם שחיינים מצוינים המטיבים לצלול לעומק ומסוגלים לשהות מתחת למים פרקי זמן ארוכים. מוצאם של צבי הים מזוחלים יבשתיים, וישנן שתי תכונות חשובות הקושרות אותם לאבותיהם הקדומים. תכונה ראשונה היא הצורך להטיל ביצים ביבשה בחוף חולי והתכונה השנייה היא התלות בנשימת אויר. הצב אינו בעל זימים כמו שניתן למצוא בדגים לדוגמא וצריך לעלות אל פני המים כדי לנשום. דבר מעניין הוא שצב יכול להוריד את הפעילות המטבולית של הגוף שלו עד כדי כך שהוא יצטרך לנשום פעם אחת ב-5 שעות ודפיקות ליבו יהיו פעם אחת לחצי שעה.  צבי הים לסוגיהם נמצאים בסכנת הכחדה, מה גורם לצבי הים להיות בסכנת הכחדה ומדוע יש צורך בהקמה של מרכז הצלה לצבים אלו?

סכנות בדרך למים:
סרטן חולות: לצבונים הבוקעים מהביצים יש אויבים רבים בדרכם הקצרה לים. אחד מהם הוא סרטן החולות המשחר לטרף על החוף בצמוד למים. שועל מצוי הינו טורף נוסף המאיים על הביצים ביכולתו לחפור קנים ולטרוף את הביצים. שחפים ושאר טורפים ימים גורמים אף הם לנזק (1 ל 100 צבונים מגיע לבגרות)

הצומח באתר ובסביבתו

צמחיית החוף היא  צמחייה מיוחדת כיון שהצמחים כאן נאבקים בקרינה חזקה, אדמה מחלחלת הגורמת לתנאי יובש, מליחות רבה בקרקע ורסס מלח מן הים. על כן רוב הצמחים הינם צמחים שרועים, רובם בעלי עלים בשרניים, מערכות שורשים מיוחדות המותאמות ליניקה של כל טיפת מים, צמחים שעירים ורובם פורחים בשעות אחר הצהריים והלילה ופריחתם לבנה או צהובה. לדוגמא:

קרטמון ימי,עדעד יווני, לפופית החוף, קורנית מקורקפת, עדעד כחול, רותם המדבר, נר הלילה,וחבצלת החוף הפורחת בצבע לבן בוהק. ראש הנקרה הוא המקום היחיד בו פורח עדעד כחול. בינות לשיחי אלת המסטיק מתכסים המדרונות בסתיו בפרחי חצב מצוי וחבצלת החוף ובחורף עולים וצומחים הנרקיסים. עצי החרוב עוצבו על ידי הרוח כעצים ננסיים וצורתם מרתקת את עיני המתבוננים. בחוף מצויים כמה צמחים הגדלים רק כאן, כמו: אוג מחומש ועדעד יווני, עוד..

לאורך קו החוף מראש הנקרה עד אכזיב  ניתן לראות שושנות ים, אצות, דגים ויצורי ים אחרים, ואפילו דולפינים מגיעים לעיתים לאזור